את דן פרייפילד פגשתי לראשונה כשהייתי בשנה השלישית שלי ב"ספיר", ודן הגיע אלינו מהצפון הרחוק כדי להחליף את ראש המגמה לעיצוב מדיה שפרש מתפקידו.
הקורס, שהעברתי בזמנו, היה הקורס הדיגיטלי היחידי במגמה, ודן הגיע עם משנה סדורה של מהפכה דיגיטלית שאותה התכוון ליישם במכללה.

5 שנים אחרי – ארזתי את הפקלאות שלי, אמרתי למגמה "שלום ותודה", והמשכתי לאתגרים חדשים, וזה נראה כמו זמן מצוין לשבת עם דן לשיחה צפופה ולנסות לעשות סיכום ביניים של אותה מהפכה.

עבור מי שלא מכיר את דן פרייפילד, ספר לנו בכמה מילים על עצמך

אני בן 37, גדלתי בטבריה, אני אבא לשני ילדים מקסימים ונשוי לאילונה, שגם היא מעצבת גרפית ומרצה בתחום. אני מגיע מתחום עיצוב גרפי ועיצוב ממשקים. לתחום הזה נחשפתי במכללת "כינרת" במגמת הנדסאים. ממכללת "כינרת" המשכתי ללימודי תואר ראשון בתקשורת, ולאט לאט התחלתי לעבוד בעולם הפרסום ובעולם הסטארטאפים.
תוך כדי הלימודים שלי, התחלתי במקביל ללמד – ואפשר להגיד שאני מאוד מרוצה מסך כל הדברים המקצועיים שאני עברתי בחיים שלי.

איך הצלחת לשלב בין שני העולמות – עשייה ולימוד?

אחרי שסיימתי את הלימודים ב"כינרת", אחד המרצים שלי פתח לי דלת לתעשייה, וברגע שעברתי בה, לא הייתה דרך חזרה. התחלתי לעבוד בתחום וכל כך התאהבתי בו. הייתי צעיר אידיאליסט וכשהתחלתי לעבוד עם סטודנטים, לקחתי כל דבר ללב והייתי כל כולי בהדרכה שלהם. זה באמת לא פשוט לשלב ביניהם, בעיקר כשאתה כל כך טוטאלי, ואני מאז כל הזמן מתמרן בין שני העולמות האלו.

ספר על ההגעה שלך למכללת "ספיר"

אני מנהל את המגמה למדיה דיגיטלית במכללת "ספיר" מאז 2014. אני זוכר שכשהגעתי לשם בפעם הראשונה, מאד הוקסמתי מהמקום שקצת הזכיר לי את מקום העבודה הראשון שלי, "מכללת כינרת", שגם בו ניהלתי את במגמה.

האווירה והדנ"א של המקום מאד התאימו לי. אהבתי את ההתמודדות לעבוד עם סטודנטים מכל מיני סקטורים, וזה היה אתגר עבורי לנסות לבנות מסלול שהוא מצד אחד מאד מקצועי, אך מצד שני לא מזניח את הפן האישי והוא בונה אופי לאנשים, ולא רק נותן להם כרטיס כניסה לשוק העבודה.

אתה רואה הבדלים משמעותיים בין לימודי עיצוב במסגרת הנדסאים לבין לימודי עיצוב באקדמיה? האם הייתי ממליץ לסטודנט שמסיים לימודי תעודה בספיר להמשיך ללימודי תואר ראשון?

אם מדובר בסטודנט שמעוניין בהמשך דרכו לעבוד בתחומים של ניהול, בהחלט הייתי ממליץ לו להמשיך ללימודי תואר ראשון. אבל, זה עניין מאד אינדיבידואלי. לי זה התאים, אבל מצד שני אני מכיר לא מעט אנשים שלא המשיכו באקדמיה שעובדים בתעשייה, מתפרנסים יפה מאד וחלקם אפילו מקבלים תפקידים ניהוליים.

אם אתה באמת מחפש מקצוע ולהיכנס לשוק העבודה נטו, אז אני חושב שהנדסאי זו התחלה טובה. יותר מזה, אתה יכול ללמוד כהנדסאי, לצאת לשוק העבודה ובמקביל להשלים את התואר – שזה פחות או יותר מה שאני עשיתי.

אתה יכול לספר מה הם אחוזי ההשמה של הנדסאים ובאיזה תפקידים הבוגרים מוצאים את עצמם בתעשייה?

אחוזי ההשמה של המגמה לעיצוב מדיה, הם בסביבות 80%. זה נחשב לאחוז גבוה יחסית.

חלק מהבוגרים ילכו לעבוד בחברת הייטק או בחברת סטארטאפ.
יש סטודנטים שלוקח להם יותר זמן. בהתחלה הם עובדים במשרדי פרסום או במחלקות ואחר כך מתקדמים למקומות יותר טובים. השאיפה שלי, וזה בעצם החזון של המגמה, היא לכוון יותר לחברות פרויקטים, חברות סטארט אפ וחברות הייטק.

התעשייה מכירה את המגמה? יש פניות להשמת סטודנטים מצדה?

לאחרונה יש הרבה יותר פניות למגמה, לביקוש של סטודנטים מצטיינים. יש בתעשייה צורך באנשי UX/UI טובים, רצוי כאלה שיכולים גם לאפיין וגם לעצב.

נכון שבעולם ההייטק יש צוותי מאפיינים, צוותי מוצר וצוותי מעצבים, אבל לא תמיד זה באמת עובד ככה. אני יכול להגיד לך שבסטארטאפים, לרוב יעדיפו בן אדם אחד שעושה את שני הדברים ביחד, ואולי יצוותו אליו מישהו נוסף, ג'וניור, שיסייע לו.

אם הדגש במגמה שלך על לימודי UI ו-UX, מדוע אתה מתעקש ללמד גם וידאו, קוד ופיתוח?

זו שאלה שמתעניינים רבים מפנים אליי. אני לא יכול לתת בשנתיים את מה שנותנים בשנקר, בחולון ובבצלאל ב-4 שנים. עכשיו, ואני אומר את זה בצורה הכי כנה, הבוגרים לא יוצאים מעצבים ברמה של שנקר או בצלאל, למרות שיש לעתים אנשים מאד מוכשרים שמגיעים לאותה רמה. בספיר סטודנט מסיים בשנתיים את הלימודים ויוצא עם כלים אמיתיים לעבוד בתעשייה. באותן שנתיים נוספות, שסטודנט מבצלאל, נניח, המשיך ללמוד, הסטודנט שלי כבר שנתיים בתעשייה – שנתיים של ניסיון אמיתי, שמשפרים אותו מאד ברמה העיצובית.

מעצב של ימינו הוא מעצב מוצר דיגיטלי לכל דבר. הוא לא יכול לעצב כלום, מבלי שהוא מבין איך הטכנולוגיה עובדת, בלי שהוא מבין איך עובדים אתרי אינטרנט, איך עובדת מערכת אנדרואיד או מערכת IOS, אלו דברים שהם חייבים לדעת איך הם עובדים.

מה לגבי הכרת התחום העסקי?

לגמרי! הבנה עסקית במוצרים דיגיטליים היא מאד חשובה ואנחנו מקדמים את זה כל שנה. בשנה הבאה, למשל, יהיה קורס חדש בנושא של יזמות ובניית מודלים עסקיים בעולם הדיגיטלי, ואני חושב שזה חלק בלתי נפרד מעולם העיצוב הדיגיטלי.

הם לומדים, למשל לעבוד ב-After Effects ואז אתה שואל את עצמך, מה הם צריכים את זה? הרי זה מקצוע בפני עצמו. אבל בהגשות, למשל, הם מכניסים את הממשקים שהם מייצרים ל-After Effects, עושים להם הדמיות, ומעלים את זה לתיק עבודות שלהם. בכמה הגשות, הגיעו בוחנים חיצונים, שהם אנשים מהתעשייה, שאמרו: "וואוו, גם אני רוצה כזה".

איך אתה רואה את התחום הזה מתפתח מבחינת טכנולוגיות, ומבחינת חלוקת תפקידים בין מעצב למאפיין?

יש לא מעט פלטפורמות טכנולוגיות חדשות שיוצאות לשוק, כמו AR או VR. לפני 3 שנים, הכנסתי ללימודים קורס עיצוב לפלטפורמות דיגיטליות, עתידיות. למרות שלא כל הטכנולוגיות האלו זמינות כרגע, עלו כמה רעיונות ממש יפים.

אחד הסטודנטים הציג מצגת על פיתוח אפליקציה לצופי כדורגל. במצגת הוא הציג תמונה שצילם במגרש כדורגל, של צופה שמחזיק טלפון נייד ובו הוא צופה בערוץ כאן 11, באותו משחק שבו נוכח, בגלל כל הנתונים שהאפליקציה מספקת בלייב. אז הוא הציע רעיון, לייצר אפליקציה למשקפיים של AR (מציאות רבודה), כשהאפליקציה יודעת כבר את כל ההעדפות שלך: את מי אתה אוהד, אחרי אלו שחקנים אתה עוקב, מה הזווית שבה אתה מעוניין לצפות בהילוכים חוזרים ועוד.

איזה שינויים אתה מזהה בתחום הדיגיטלי באיזור הדרום?

כשהגעתי לפה גיליתי שיש רצון מאד גדול לקדם את הנושא של יזמות עסקית ומדיה. מכללת ספיר היא המעסיק הכי גדול באזור והיא משמשת כנקודת עוגן של הנגב מבחינה כלכלית. אנחנו מייצרים באופן קבוע כוח אנושי, מקצועי, שלא תמיד נשאר פה, אלא עובר למרכז. אבל יש גם מגמה הפוכה, של סטודנטים שמגיעים דווקא מהמרכז, בשביל לשנות אווירה, והם מאד מוקסמים מהמקום ורוצים להשתקע בו, והיום יש להם את האופציה זו.

זה מחלחל אליך? אותך מעניין אם הסטודנטים בסופו של הלימודים נשארים לגור ולעבוד פה או שהם עוברים למרכז?

בעבר, בערך 99% מהבוגרים של המגמה היו עוברים למרכז, והבודדים שנשארו כאן היו עובדים בכל מיני בתי דפוס או במשרדי פרסום קטנים.

בשנים האחרונות, נפתחו לא מעט מרכזי יזמות בנגב: בשער הנגב, בקיבוץ נירן, בקיבוץ רביבים, בקיבוץ נירעם ואפילו באופקים. בימים אלו אנחנו" שותפים" בפרויקט ההאבים של חברת סיסקו, במסגרתו תוקם מערכת למידה והעסקה מרחוק, עבור פרילנסרים ואנשים שחיים באזור הנגב. המערכת תיתן גישה לאקו סיסטם גדול מאוד של חברות ושותפים אסטרטגיים.

פרויקט eXlab בספיר, שהיא בעצם המרחב שאנו יושבים בו כרגע, קשור לחזון הזה?

המעבדה היא פרויקט שהתחלנו לעבוד עליו ב-2015. נשיא המכללה רצה לקדם ולהקים מרכז שיוקדש לתחום של יזמות ומדיה, ותוך שנה גייסנו מיליון דולר, שהושקעו בשיפוץ הקומה הראשונה של הספרייה, שהפכה להיות מרחב הeXlab. המרחב הוא הבית של מרכז חדשנות ויזמות, מקום לעבודה סדנאית באמצעות טכנולוגיות מתקדמות: מחשבים מתקדמים, טכנולוגיות שעתידות לבוא, מקום שאפשר להתנסות בו בעבודה עם VR ו-AR וכיום אפילו בונים פה מערכת שאפשר לשדר שיעורים בלייב.

וזה הכיוון שאליו הולכים הלימודים הגבוהים והאקדמיה?

מרחבי הלימוד כיום צריכים להיות מרחבים דינמיים, מודולריים וכאלו שאפשר לשחק איתם – פעם אחת אתה יכול לקיים בכיתה הרצאה פרונטלית, ופעם אחרת זו יכול להיות סדנה מעשית, אתה יכול לשבת בתוך צוות ולפתח משהו ואתה יכול לשדר בלייב שיעורים לסטודנטים שיושבים בבית מול הלפטופ.

זו הסיבה שקראנו למעבדה eXlab, מלשון Experience. המקום הזה הוא חווייתי והמטרה שלו היא להעביר אותך חוויה משמעותית, שתעבור למידה שתצא ממנה בן אדם שונה שונה, ולא סתם עוד הרצאה משמימה שאתה רק רוצה שהיא תסתיים.

יש פה גם MeetUps, האקטונים, סדנאות מיוחדות וכל מיני אירועי תרבות יזמית.

לסיום, תוכל לספר לנו מה הוא מודל ח"י בספיר?

מודל ח"י, חדשנות ויזמות בספיר, הוא מודל חדשני במכללה ובאקדמיה. אנחנו הולכים להכניס אותו, כבר מהשנה הקרובה, לכל המחלקות האקדמיות. יצרנו מעבדת יזמות לכל מחלקה אקדמית בתחומים שונים. נגיד: מעבדה לבריאות דיגיטלית, מעבדה לניתוח קהלים ותרבות בפריפריה, מעבדה לערים חכמות, מעבדה לתחבורה, מעבדה לאתגרים בתעשייה וכדומה. מה שיפה במודל זה שכסטודנט, אתה יכול יכולות להירשם לכל המעבדות השונות ולקבל נקודות זכות בתואר. יחד עם זאת, המעבדות מקבלות גם סטודנטים מהנדסאים, לימודי חוץ, בוגרים ואנשי מקצוע מהסביבה כאשר בסופו של תהליך, המטרה היא לנסות להרים מיזם עם השקעה ראשונית. לכל מעבדה יש חוקר מוביל, יש לה מנטורים, יש לה חיבור לתעשייה, יש לה חיבור לגופים מוניציפליים והתפקידים שלה הם ללמד יזמות, ולפרוש בפני הסטודנטים אתגרים אמיתיים.

תודה דן, ושיהיה בהצלחה.

 

 

מאמר קודםכנסים ואירועים ברחבי העולם
מאמר הבאהמשרות השוות של השבוע 29.7
דקל מועלם, מרצה של תוכנות אדובי (Adobe) זה כ-20 שנה. מומחה ומרצה מוסמך של אדובי לפוטושופ, אילוסטרייטור ואינדיזיין. כמו כן מדריך עיצוב אתרי אינטרנט, עיצוב לסמארטפונים, אינדיזיין אינטראקטיבי, לייטרום ועוד. שותף לכתיבה של למעלה מעשרה ספרי הדרכה בתחומי עיצוב האתרים והגרפיקה הממוחשבת. לאחרונה הוציא לאור בשיתוף עם הצלם תומר יפה את הספר: "ספר פוטושופ בעברית".
תגובות פייסבוק

השאר תגובה

Please enter your comment!
Please enter your name here