ספר קצת על עצמך, מאיפה אתה, איפה למדת, איפה אתה עובד?

אני עידן ברזילי, במקור מתל אביב, יליד 84׳. מתגורר בימים אלה בשכונת נחלאות בירושלים עם בן זוגי. עברתי להתגורר בעיר כשהתחלתי ללמוד בבצלאל ומאז התאהבתי בה. אני גר ופועל כאן כפרילנסר. בין היתר לוקח חלק בפרוייקטים שקשורים לירושלים, שזה חיבור מאוד טבעי ואותנטי עבורי לאייר ולעצב לטובת נושאים שקרובים אלי פיזית, דברים שאני רואה וחווה בעיר שאני גר בה.

אני תמיד נוהג לומר שאני קודם כל אנימטור ובנוסף מאייר. למדתי אנימציה בבצלאל ועשיתי סרט גמר ('מצופים') בטכניקת דו מימד. אני מאוד נמשך לעולם הקולנוע והאנימציה. מגיל צעיר איירתי, ואת הסרטים של דיסני אני מדקלם מתוך שינה.

אני חושב שיש הבדל מעניין בין מאיירים שעוסקים באנימציה לבין מאיירים שמגיעים מרקע של עיצוב. זה תמיד כיף לראות את הסגנונות השונים שקיימים ולקבל השראה ממאיירים שמגיעים לעולם האיור מתחום אחר.

איפה אנחנו תופסים אותך?

בדירה היפה שלי, לאחר תיזוזים וגינון במרפסת ובתוך הבית. יש לי הרבה עציצים שדורשים אהבה וטיפול יומיומי.

מתי הבנת שאתה רוצה להיות מאייר/מעצב?

מילדות התעסקתי בעיצוב וזה היה ברור שלא מדובר בתחביבים חולפים. הייתי מצייר הרבה, עיצבתי ותפרתי לעצמי ולאחיות שלי בגדים וצילמתי בסטילס ווידאו בכל מצלמה אפשרית שהגיעה לידי; אבל נראה לי שאי שם בתקופת בצלאל, כשהבנתי יותר את המשמעות של המקצוע, הבנתי גם שאני רוצה לעסוק בזה אחרי הלימודים.

מי השפיעו ומשפיעים בימים אלה על העבודה שלך?

זה תמיד משתנה ואני משתדל להיחשף לכמה שיותר יוצרים, מאיירים ואנימטורים. יש סטודיו לאנימציה ודוקו שנקרא 'Giant ant' שנמצא בונקובר, קנדה ואני מאוד אוהב את הדברים שיוצאים משם. אני אוהב את הדרך שלהם לספר סיפור וגם את העיצובים שלהם, שהם מאוד מפתיעים וחדשניים. הרבה פעמים שאני נתקע וצריך לקבל השראה אני צופה בעבודות שלהם כדי לספוג קצת יצירה כיפית. היצירה שלהם מאוד מתחברת עם השפה המינימליסטית שלי וזה מאגר טוב בשבילי להצגת רפרנסים ללקוחות שאני עובד איתם.

איזה מאיירים בארץ או בעולם מעוררים בך השראה?

ריקרדו גואסקו הוא צייר ומאייר איטלקי שאני עוקב אחריו כבר זמן מה. הסגנון שלו מושפע מפיקסו ומפיינינגר. איזבל ארסנאולט – מאיירת קנדית מאוד מעניינת שמאיירת בעיקר לספרי ילדים. אני מאוד אוהב את הרגישות והעדינות שלה.

בארץ יש המון מאיירים מוכשרים שאני אוהב: אסף בן הרוש הוא אחד מהם (אולי בגלל שהוא גם מגיע מתחום האנימציה), עובדיה בניסו, ערן היללי ועוד ועוד.

איך נראה תהליך העבודה שלך משלב הרעיון לתוצר הסופי?

כשאני חושב על רעיון אני מיד חושב על התרגום שלו על הנייר. יש רעיונות ממש טובים שפשוט אין להם מענה ויזואלי מספיק חזק ולפעמים קשה להסביר את זה ללקוח. אז חשוב למצוא רעיון טוב שניתן גם לבצע אותו באופן שבו הוא ימשוך ויעניין את העין.

לפעמים כשאני חושב על רעיון זה יכול להגיע מתוך הויז'ואל (דימוי שקופץ לי לראש באותו רגע ופשוט בא לי לאייר אותו), ואז הקונספט מצטרף אח"כ. זה תהליך לא מאוד מקובל, אבל אם הוא יכול להתאפשר בפרויקטים מסוימים זה כיף גדול.

בגלל שאני מגיע מעולם האנימציה, ושם צריך לחשוב מהר ולקשקש על הנייר המון עד שמגיעים לפריים הכי טוב, אני מתורגל בקישקושים מהירים ויצירה של Thumbnails. אז לאחר שלב החשיבה אני בדרך כלל מקשקש על הנייר סקיצות Thumbnails של צורות ומשקלים בתוך הפריים. אף אחד לא יכול להתרשם מזה בדרך כלל, זה רק עבורי. אחרי שאני מבין מה הקומפוזיציה הכי טובה לרעיון ולסיפור שאני רוצה לספר, אני עושה סקיצה יותר מפורטת וברורה שגם אני וגם הצופה יכולים להתרשם ממנה. לאחר מכן מגיע שלב הצביעה שבתוכו מגולמים גם כן כמה שלבים. קודם כל אני צריך להבין איזו תחושה אני רוצה שתעבור במי שצופה באיור. כאן למשל יש המון משקל לתאורה, שהיא כלי חזק שמכתיב את הרגש שעולה מהאיור. לאחר מכן אני בוחר פלטת צבעים שתתאים לעונה/שעה ביום/חלל בו מתרחשת הקומפוזיציה המאויירת. ואחרי שקיבלתי את כל ההחלטות הללו ויש לי סקיצת קו מאוד מפורטת, אני ניגש לצביעה עצמה ושם מתחיל כל הכיף.

אילו אמצעים דיגיטליים משמשים אותך בעיקר במהלך העבודה?

אני עובד עם סינטיק שזה מסך/לוח דיגיטלי של חברת Wacom ואפשר לצייר עליו כמעט כמו שמציירים על נייר. אני כמעט ומאייר רק בפוטושופ – יש לי מברשות שונות שאת חלקן רכשתי ממאיירים שאני אוהב ואת חלקן יצרתי בעצמי.

על מה אתה עובד בימים אלה?

בימים אלה אני עובד על השפה העיצובית של קהילת האומנים הירושלמית 'מוסללה' שבשנתיים האחרונות עובדת על פרויקט די מטורף של שיקום בניין כלל במרכז העיר. אני מאוד ממליץ ללכת לשם ולהתרשם מהמרכזים השונים שפועלים שם ב'מרפסת'.

חוץ מזה, בשעות הלילה, אני עובד על סדרת איורים שתהיה חלק מתערוכה מעניינת במסגרת שבוע האיור בתל אביב בחודש נובמבר. התערוכה נקראת 'בלב ים' והיא תעסוק בדימוי המלח כייצוג הומו-אירוטי. סדרת האיורים שלי תתמקד בסיטואציות המשלבות בנושא את ריקוד הסווינג.

במקביל אני עובד על הפקות אנימציה שמתבשלות כעת ואוכל לחשוף בהמשך…

איך פיתחת את הסגנון שלך? האם הוא עבר שינויים במהלך השנים?

נראה לי שהסגנון שלי תמיד מתפתח ומשתנה. כרגע אני מתמקד בדמויות עם גפיים מוארכות וגדולות ונראה לי שזה איכשהו קשור למה שאני חווה כרגע בחיי, או אולי מה שאני כמה אליו – שזה יציבות, חוזק מסוים ורצון להיות מעוגן וקרוב אל הקרקע. אני חושב שהסגנון שלי משתנה בהתאם למה שאני רואה/חווה באותה תקופה. אני מאמין שבשביל להתפתח בתחום האיור צריך כל הזמן לתרגל ולרשום. אחד ממוריי בבצלאל אמר לי פעם שחשוב גם לפעמים לקחת הפסקות גדולות, ושמתי לב שתמיד אחרי הפסקה גדולה ללא עשייה אני מצליח להביא משהו חדש. כך גם ה'סגנון' שלי מתפתח ומשתנה. הכי חשוב לי זה להתבונן והרבה – לרשום ולצייר מתוך התבוננות. אחרי שרוכשים את הידע מתוך ההתבוננות הזו, הרבה יותר קל וכיף להגזים, לשנות או לסגנן את הדימוי שרוצים לאייר.

איך ומהיכן אתה שואב השראה?

פינטרסט ואינסטגרם זה צינור ההשראה הכי זמין שיש לי. בנוסף אני אוהב להתבונן באנשים ברחוב, בבתי קפה, לעשות להם סקצ'ים מהירים מבלי שיבחינו, לפעמים אני מצלם אם הם מסכימים, ואז חוזר הביתה ועושה רישומים שלהם. אנשים ודמויות זה מה שהכי מושך אותי ומעורר בי השראה. אני נמשך המון לתנועה וריקוד ואוהב לתפוס רגעים מעניינים של הגוף. פעם נכנסתי לשיעור בלט של חבר בתקופה שגרתי בברלין ואני זוכר שזה היה ממש טירוף של קישקושים. אמנם לא יצאתי משם עם שום רישום מעניין אבל זה היה תרגיל מגניב ביותר.

שאלון קוויקי:

בוקר או לילה? לילה כמובן. מצליח לצלול. הסינטיק ואני הכי מסתדרים בלילה.

מארוול או DC ?DC

מק או פי.סי? מק

וואטסאפ או שיחת טלפון? וואטסאפ. אני צריך לבחור את הזמן שבו אני מתקשר עם אנשים ושיחות וואטסאפ מהבחינה הזו זה יותר זורם.

סטטיק או בן אל? לא מכיר אותם כל כך חוץ מהשם אז מעדיף לא לבחור. אין לנו טלויזיה בבית ואני די מנותק מהעולם הזה, אבל הם נראים חמודים!

לאתר של עידן ברזילי

 

 

תגובות פייסבוק

השאר תגובה

Please enter your comment!
Please enter your name here