היי אייל, ספר לנו על MUZE. מתי קם המשרד, איפה, כמה אנשים ומה אופי הפרויקטים שאתם עובדים עליהם במשרד?

בתום הלימודים הייתי בשני ראיונות עבודה שלא צלחו. באחד מהראיונות לא ידעתי להעביר את המקלדת מעברית לאנגלית ב-iMac, לחברה לא היה חשק להשקיע ולזהות את הפוטנציאל, ולכן לא התקבלתי לעבודה. בנוסף, באותה תקופה השוק היה צמא לעיצוב דיגיטלי מקצועי, מערך הלימודים המוסדר לא היה מוכן עם המורים המתאימים, המון סטודיואים העוסקים בפרינט לקחו על עצמם את עבודות הדיגיטל וכך גם ניראו הפרויקטים הסופיים בשוק.

בסופו של דבר מצאתי את עצמי משלים פערים בלימוד עצמי בבית, דבר הוליד דבר והקמתי את muze בשנת 2012 יחד עם יונתן כהן. ללא ניסיון קפצנו למים והתחלנו לעבוד מהבית שלי ברחוב בן יהודה – היינו עושים פגישות עבודה עם לקוחות בחדר שינה, שם סידרנו שולחנות עם מחשבים – עשינו את כל הטעויות בעולם. החלטנו לקחת את הזמן בשביל ללמוד, להתנסות, לחקור, להבין איך לעבוד עם לקוחות, ומהו בעצם הפוקוס של MUZE.

אייל טלמון
אייל טלמון

היינו רעבים לניסיון שהשוק לא נתן לנו, אז למדנו בעצמנו טכניקות חדשות בתחום העיצוב ופיתוח קליינט-סייד, מה שהפך אותנו למעצבים שרושמים קוד, דבר שהיה נדיר למדי באותה תקופה. לאחר מכן העשרנו את הידע במתודולוגיות של אפיון ממשק משתמש, עברנו על כל קורסי האונליין, קראתי כל ספר בנושא UX ועיצוב שיצא לאור מבית Smashing Magazine והעמקנו בתחום.

כעבור שנתיים נוכחנו לגלות שלקוחות תופסים אותנו בצורה אחרת, מחזרים אחרינו, וכשהרגשנו שלכלכנו מספיק את הידיים ושזה הרגע המתאים לגדול, שכרנו סטודיו קטן בדרום ת"א. מאז עברנו לסטודיו אחר וכיום אנחנו שישה.

בתחילת הדרך היינו מאפיינים ומעצבים אתרים, את צד הקליינט אנחנו פיתחנו בעצמנו ובכך הקטנו בהצלחה את הבעיות שנובעות לרוב ממעבר בין שלב העיצוב לשלב התכנות. בנוסף, מהלך נכון היה להשאיר סכום כסף נכבד בבית, ולא להוציא החוצה לתכנות, לבדיקות QA וכו׳. כיום אנחנו עוסקים ב-UX ,UI, מאפיינים ומעצבים מערכות, אפליקציות, ובעצם כל מוצר שיוקרן על מסך.

 

ראיתי שעשיתם לא מעט פרויקטים של UX. ספר לנו קצת מה התהליך שלכם כולל ואיך אתם ניגשים לפרויקט?

אף אחד מאיתנו לא עבד בחברה העוסקת באפיון ממשק משתמש בעבר, מאחר והתחום היה חדש ורק ׳נולד׳ כשפתחנו את הסטודיו. לשמחתנו, עקב כך הייתה לנו ההזדמנות לפתח מתודות עבודה שמתאימות לנו, לסגנון העבודה ולרוח של MUZE.

את הפרויקטים של ה-UX הייתי מחלק ל-2 סוגים: הלקוחות שמגיעים לפגישה עם רעיון ושרטוטים, ואלה שמגיעים עם מוצר קיים ומפותח אשר מצריך אפיון מחדש. בשני מקרי הקצה הללו אני עובד בצורה שונה – אם הלקוח לא מספיק מגובש מבחינת המוצר, יצא לי לא פעם לבחור שלא לקחת את הפרויקט, ולחכות שהיזם יעשה שיעורי בית ויגיע להחלטות בהתאם לחזון ולמטרות של המוצר.

אנחנו מתחילים עבודה על פרויקט בפגישת kickoff, שלאחריה יונתן ואני יושבים ומנסים לפצח את הפרויקט עד שיוצא עשן. לאחר מכן אנו מכינים את הבריף לפרויקט עבורנו ועבור מעצבי הדיגיטל שלנו.

בנוסף לתוכנות מוקאפ, אני נוהג לבצע Screen Recording וכמו ב-tutorial להציג את הממשק תוך כדי הסברה שנשלחת ללקוח. יש לנו לקוחות בארץ ובחו״ל, ועקב כך הזמינות לפגישה פרונטלית או פגישת סקייפ נחסכת וההתקדמות בפרויקט זורמת להפליא, מאוד ממליץ.

 

MUZE Studio
MUZE Studio

לפרויקטים באפיון ממשקים אנחנו עובדים עם Sketch אך לאייקונים ו-UI אני פריק של Illustrator; למוקאפ והצגת flow – אנחנו משתמשים ב-Invision app – אנחנו לא עובדים עם Axure או Balsamic, אני מעדיף עבודה עם מערכות וקטוריות אחרות שנותנות חופש מוחלט ולא מקצרות למעצב תהליכים מחשבתיים, זה לדעתי מאוד מקבע ורוב התוצרים עם תוכנות כאלו יראו זהים מבחינת UI.

לעולם לא אפיינו מוצר ב-Photoshop, לדעתי צריך לתת פרס למי שמשתמש בתוכנה למטרה זו, עבור הקושי והתעוזה. בשיחה עם קולגה בבר תל אביבי קטן, הפתיע אותי לגלות שאחת החברות הגדולות בארץ שהחלה כסטארט-אפ הייתה עובדת שנים עם Photoshop לצורכי אפיון ממשק בחברה. בתור מעצב ובעל עסק אתה מטיל ספק לעתים במה שאתה עושה כשחברה מצליחה וגדולה עושה משהו שונה, אך לאחר דקת שיחה וצ׳ייסר נוסף, הגעתי למסקנה שאין מצב שהייתי פותח תוכנה לעיבוד תמונה ומתחיל לאפיין. אבל הכי חשוב – נוכחתי לדעת שאנחנו עושים דברים בדרך שלנו, ולא הולכים בדרך שהשוק מכתיב. כיום יש לנו ניסיון רב, ועם מתודות העבודה שפיתחנו אנחנו מצליחים לקצר תהליכים ולחסוך זמן וכסף למשקיעים.

 

MUZE Studio
MUZE Studio

הרבה פעמים ישנם לקוחות "דומיננטיים" שלא תמיד מבינים שתהליך ה-UX בנוי על שימת דגש על המשתמש ולא על המוצר. איך אתם מצליחים לפרק התנגדויות ולרתום את הלקוח לצד שלכם?

חשוב שהלקוח ידע מהו המוצר ומהו המיזם עוד לפני תחילת עבודת האפיון. אני משתמש בידע ובמתודות העבודה שלנו בכדי לאפיין ולדייק את המוצר, אך חשוב להיזהר מלקיחת החלטות גורפות הקשורות לייעוד ולחזון של המוצר, ודווקא בנושאים אלו חשוב לערב את מנהל הפרויקט ולוודא מה נכון יותר עבור המוצר ועבור החברה. רק לאחר שיחה פנימית של מנהל הפרויקט עם בעלי העניין יתקבלו תשובות מדויקות יותר, להן זקוק המאפיין על מנת למצוא את הפתרון המתאים ביותר.

אלו הנקודות הקריטיות בהן המוצר מפתח את הזהות והבידול שלו מהמתחרים – ולכן יש פה צורך בעבודת צוות. זה תהליך בריא. הפרויקט הוא משותף, לא חד צדדי, ולא ״מסיבת הפתעה״, אנחנו מבצעים אינטגרציה עם צוות הפיתוח ומערבים את הלקוח כל הזמן. התוצאה היא שהמוצר מהודק ונכון יותר, הלקוח מרגיש חלק מהתהליך ולא יוצר התנגדויות פתאומיות. מנהל הפרויקט והמאפיין נמצאים באותה הסירה, אז כדאי לפתוח ולברך בתחילת הפרויקט ב-"Welcome on board".

 

MUZE Studio
MUZE Studio

עיצוב UX הוא תהליך מתמשך עם הרבה איטרציות, האם אתם ממשיכים ללוות את הלקוח אחרי סיום הפרויקט או שהתהליך נעצר לאחר השקת המוצר?

שאלה טובה. זה תלוי בסוג הלקוח ובתקציב שלו – לרוב הלקוחות המקומיים עם התקציב המוגבל ינסו להמשיך לבד עם צוות הפיתוח בצורת A/B Testing. לצוות הפיתוח יש את ה-UI הסופי, לכן די פשוט לפתח Feature חדש שיבוסס על המתמטיקה הקיימת בממשק. יחד עם זאת, אם למוצר מתווספים צרכים חדשים ומורכבים יותר, אז אנחנו לחלוטין שם כדי לבצע פגישות ולהמשיך לעבוד על המוצר.

 

רציתי לדבר איתך על המוצר של חברת Gimmonix – תוכל להסביר לי מהו בכמה מילים?

חברת Gimmonix עוסקת בתחום ה-TravelTech. המוצר הראשון שלה, Travolutionary, הנה פלטפורמה המבצעת חיבור והפצה של מלונות לחברות נסיעות. בתחום המלונאות אין פיקוח או סטנדרט, במיוחד בשמות המלונות, וכדי להשוות בין ספקים מרובים צריך להתבצע תהליך שנקרא מיפוי והתאמה.

לאחר מספר שנים של עבודה עם Travolutionary, החברה החליטה לחלוק את הידע והמומחיות שלה ולפתח את Mapping.Works – מוצר חדש לשימושן של חברות הנסיעות מכל הסוגים (גם אם לא מדובר בלקוחות של Travolutionary) בכדי לבצע מיפוי והתאמה של המלונות שב-database שלהם. אוטומציה ותהליך מיפוי קבוע הם חיוניים כדי לשמור על כל חברת נסיעות בסנכרון מול הספקים שלה, ולמכור חדרי מלון בקיבולת המקסימלית.

Mapping.Works
Mapping.Works

 

Mapping.Works, אשר בין לקוחותיו המוכרים והמובילים ניתן למנות את Expedia, פותר את בעיית מיפוי המלון שעולה לתעשייה מיליוני דולרים בשל ניהול התהליך באופן ידני, והמוצר הופך את תהליך המיפוי וסנכרון מאות-אלפי הרשומות לאוטומטי וקצר.

 

עיצבתם מוצר B2B, האם לדעתך התהליך שונה מאשר עיצוב מוצר B2C? אם כן מה בדיוק?

במוצרי B2B שונים ובמיוחד במוצר הזה – גישת המוצא בתהליך האפיון הנה שהמשתמש מכיר היטב את התחום שהמוצר עוסק בו, ומיועד לבצע בו שימוש יום-יומי. לכן מוצר B2B יכיל הרבה יותר כלים שימושיים עבור המשתמש מאשר מוצר B2C, בו הגישה הרווחת היא לנקות את המוצר לכדי המינימום האפשרי.

הדגש במוצר B2B מתרכז ביכולת לייצר למשתמש כלים מורכבים שההפעלה והניווט בהם הנה פשוטה וקלה להבנה ללא הדרכה.

Mapping.Works
Mapping.Works

ספר לנו קצת על התהליך שעברתם ב-Mapping works, מהו האתגר המרכזי שנתקלתם בו ומה הפתרון שמצאתם?

האתגר המרכזי בפרויקט נבע מהעובדה שהמוצר פנה ל-2 סוגי משתמשים שונים אשר יש קשר ישיר ביניהם ובין המידע שהם משתמשים בו, כך שמספיק שמשתמש מסוג אחד לא ישתף פעולה על מנת שהמערכת לא תעבוד.

בחלוקה לפי חברות הפצה בעלות מאגרי מידע של מלונות דוגמת Expedia, כ-80% מהמשתמשים הוגדרו ואופיינו כמשתמשי ״savvy״ שמיועדים לבצע שימוש אינטנסיבי במערכת, ולכן עבורם אפיינו מערכת מורכבת אשר מקיפה את כל הצרכים של ניהול וניתוח המידע. ה-20% האחרים הנם סוכנויות שיווק דוגמת ׳השטיח המעופף׳, אשר צריכות מהמערכת אך ורק פונקציה אחת – מיפוי ה-database של מצאי המלונות שלהם – ולכן אפיינו עבורם מערכת חיצונית נוספת, פשוטה לכדי פעולה אחת בלבד – Drag n Drop.

Mapping.Works
Mapping.Works

ולסיום: אם הייתה לך אפשרות לעבוד עם כל חברה בעולם – איזו חברה זו הייתה ואיזה מוצר היית מעצב באופן שונה?

יש לי כל מיני רעיונות בעקבות מוצרים שונים שאני משתמש בהם. לדוגמה, facebook פירקה את המוצרים שלה ל-Instagram לתמונות, Messenger לשיחות, ואפילו ארגון התמונות של Moments – מה שגרם לי לתהות, נכון לכתיבת שורות אלה, למה הם לא מוציאים גם את ה-Events כאפליקציית Stand Alone שעובדת עם מאגרי המידע של הקבוצות העסקיות.

אם היו נותנים לי הזדמנות, הייתי שמח לאפיין אפליקציה כזו. מעניין לנתח את הפרסונות שהיו משתמשות בסוג כזה של אפליקציה – למשל, אני רואה איך אני וחברים קרובים שלי מחפשים אירועים או הופעות בסופ״ש תל אביבי מצוי – נכנסים לקבוצות בפייסבוק ובודקים את האיוונטים של אותו הערב באותו הרגל ישן ומסורבל. לכן לדעתי יש כאן מקום לשינוי, ואולי הייתי מציג את האפליקציה בצורה אחת לצעירים ומבוגרים: אורך טקסט, גדלים של פונטים, תמונות וקליפים וכד׳ – לייצר שינויים לפי הרגלי הצריכה של גיל המשתמש.

כמעט בכל תחום לא צריך לקבל את המובן מאליו, האנשים שהמציאו את העולם שלנו וכל מה שסביבנו לאו דווקא יותר חכמים מאיתנו. אני פוגש המון יזמים, חלקם צעירים, הרעב מביא לשינוי וזה מדהים בעיניי. אולי יום יבוא וגם לנו יהיה איזה מיזם צדדי, לא כיבינו את המנועים, היו לנו 3 רעיונות טובים שנכנסו למגירה, כרגע משקיעים ב-MUZE, ונראה מה צופן לנו העתיד.

 

תגובות פייסבוק

השאר תגובה

Please enter your comment!
Please enter your name here