המונח “זרימת העבודה”, או באנגלית: Workflow, מתייחס לשלבי העבודה המומלצים בעת ביצוע משימה מסוימת (במקרה שלנו: עיבוד תמונה דיגיטלית). למרות שיכולות להיות גישות שונות לאופן ולסדר שבו יש לבצע פעולות עיבוד שונות, אנו נציג את הזרימה המקובלת עלינו (ועל רבים וטובים אחרים). אז לפני שמתחילים ללמוד כיצד לחדד תמונות, לשנות להן גודל או להגדיר להן פרופיל צבע, הבה נסקור את סדר הפעולות הרצוי.

PhotoshopTM היא תוכנה מקצועית לעיבוד תמונה, בעלת אפשרויות כמעט בלתי מוגבלות. הכתבה תדריך אתכם כיצד להשתמש בכלים המרכזיים של התוכנה כדי לעבד ולשפר תמונות כרצונכם, באילו כלים כדאי להשתמש, ואיזה עיבוד מומלץ לכל תמונה?

קרדיט: תומר יפה

לשאלות האלו אין תשובה חד-משמעית. התשובה תלויה בטעמכם האישי, ובתמונה הספציפית. רק הניסיון ילמד אתכם אילו כלים ושיטות משיגים את התוצאה הטובה ביותר עבורכם בכל סוג של תמונה.

אף על פי כן, ולמרות שכאמור לא קיימים כללים קבועים לעבודה, ישנו רצף הגיוני של פעולות שכדאי להכיר, כיוון שקיימת חשיבות רבה לסדר שבו מבצעים את הפעולות על התמונה.

אנו נסקור כאן בקצרה את רצף הפעולות שישמש כקו מנחה לעבודה.

אין להסיק מכך שבכל תמונה חובה לבצע את כל אחד מהשלבים שברשימה. להיפך, ההמלצה שלנו היא ללמוד לעבוד בצורה מינימליסטית, ולבצע בכל תמונה רק את הפעולות שבאמת נדרשות.

הערה: ברשימה שלבי העבודה שלנו ישנה אבחנה בין פעולות “כלליות” לבין פעולות “מקומיות”. פעולה כללית מתייחסת לפעולה שמבוצעת על כל התמונה בשלמותה, להבדיל מפעולה מקומית, שמבוצעת רק על אזור שבחרנו.

תיקון צבע כללי: אם איזון הצבעים בתמונה אינו נראה טבעי או שאנו מעדיפים להעניק לתמונה מראה אחר, מומלץ לבצע טיפול זה כשלב ראשון, בגלל ההשפעה הגדולה שלו על התמונה. קשה לעבוד על תמונה כאשר איזון הצבע בה שגוי. אם אנו עובדים על קובץ RAW, נבצע זאת באמצעות קביעת ה-White Balance.

תיקון חשיפה כללי: שלב חשוב נוסף שרצוי לבצע מוקדם. הסיבה ששלב זה מגיע אחרי תיקון הצבע היא שאיזון הצבעים משפיע גם על החשיפה והבהירות בתמונה. לדוגמה, תמונה יכולה להיראות שרופה מכיוון שערוץ הצבע האדום נמצא בחשיפת יתר. תיקון איזון הצבעים יפתור את הבעיה ללא צורך בהכהיית התמונה.

יישור: אם יש צורך ליישר את התמונה (למשל ביחס לאופק), או לסובב אותה, זה הזמן לעשות זאת.

תיקון עיוותים: תיקוני פרספקטיבה ותיקוני עיוות עדשה. בשלב זה ניתן גם לבצע חיבור תמונות לפנורמה, וביצוע פוטומוטאז’ (חיבור של כמה תמונות לתמונה אחת).

חיתוך (Crop): שלב זה חשוב לבצע לאחר שלבים 3 ו-4, מכיוון ששלבים אלה משנים במקצת את צורתה המלבנית של התמונה, ויש צורך לחתוך ממנה מלבן חדש. מומלץ לשמור על הפרופורציות המקוריות של התמונה לאחר החיתוך. ניתן גם לבצע חיתוך כדי לקחת רק חלק קטן יותר מתוך התמונה המלאה, אולם יש לזכור שחיתוך התמונה מקטין את מספר הפיקסלים בתמונה.

תיקונים כלליים נוספים: תיקוני קונטרסט, רווית צבעים, פילטרים, ניקוי רעש, המרה לשחור-לבן וכדומה.

תיקונים מקומיים בתמונה: כל סוגי התיקונים המקומיים, כגון: ניקוי ליכלוכים ועצמים מיותרים, שיפורים מקומיים וכדומה.

הקטנה / הגדלה: לאחר שסיימנו את הטיפול בתמונה מומלץ לשמור אותה בגודלה המלא, ובאיכות גבוהה, לצורך שימוש עתידי. לאחר מכן כדאי להקטין את התמונה לגודל המדויק הנדרש מאיתנו לאיזושהי מטרה ספציפית. לדוגמה, לצורך הצגה באינטרנט, או לצורך הדפסה. אין צורך לשלוח תמונה גדולה יותר ממה שנדרש. אם אנו מעוניינים להדפיס את התמונה בהגדלה, ניתן להגדיל אותה מעבר לגודלה המקורי, אך צריך לזכור שפעולה פוגעת בחדות של התמונה.

חידוד: זהו שלב חשוב שצריך להתבצע כשלב אחרון בעיבוד, לאחר שהתמונה הוקטנה או הוגדלה לגודלה הסופי. כל תמונה דיגיטלית חייבת מידה מסוימת של חידוד, במיוחד אם עברה שינוי גודל. אם זאת, אין להגזים בעוצמת החידוד, מכיוון שהפרזה תגרום לפגיעה בפרטים ולמראה לא טבעי. מידת החידוד הדרוש משתנה לפי סוג התמונה. לדוגמה, תמונת פורטרט רצוי לחדד הרבה פחות מאשר תמונת נוף.

תוספות: הוספת חתימה / טקסט, הוספת מסגרת וכדומה. כמו כן, במידת הצורך יש לבצע המרה לפרופיל ו/או מודל צבע.

שמירה: את קובץ התמונה ניתן לשמור בפורמטים רבים. אז באיזה פורמט כדאי לשמור אותה? אין לכך תשובה חד משמעית.

PSD: פורמט של PhotoshopTM (ה-Native Format של התוכנה). היתרון של פורמט זה הוא היכולת של הפורמט לשמור את כל מרכיבי הקובץ, החל משכבות, דרך מסכות ועד ערוצי שקיפות. בנוסף, תוכנות הגרפיקה והעימוד של AdobeTM כמו: InDesignTM ו-IllustratorTM “קוראות” קובץ בפורמט זה, כולל השקיפויות שבו. קובצי PSD נוטים להיות “כבדים” בשל ריבוי היכולות של הפורמט.

JPEG: אם ברצונכם להדפיס את התמונה בחנות פיתוח או במדפסת ביתית, רצוי לשמור את התמונה בפורמט JPEG, כאשר איכות ומשקל הקובץ תלויים במטרה הספציפית. להדפסה מומלץ לבחור באיכות גבוהה. פורמטים נוספים שכדאי להכיר: פורמט TIFF, שמתאים לשמירת קבצים לדפוס/הדפסה. פורמט זה משמש תוכנות פקס וסריקה, והוא פורמט שתומך בשמירה בשכבות ובערוצי שקיפות. פורמט EPS, שהוא פורמט קל משקל, מצוין לדפוס, ונשמר בפורמט פוסטסקריפט. פורמט GIF שמתאים לאפליקציות אינטרנט, ופורמט PDF שמתאים כמעט לכל דבר (דפוס, הדפסה, תצוגת מסך, מיקום בתוכנה גרפית ועוד), תלוי באופן השמירה שלו.

אם ברצונכם לבצע עיבודים נוספים שנלמדו בספר ולא מופיעים ברשימה הזו, חשבו בצורה הגיונית מתי השלב הנכון לבצע אותם. לעתים קורה שכל שלב בעיבוד התמונה נראה לנו נכון ומשפר, אבל כשמסתכלים על התוצאה הסופית לעומת המקור, נראה שהגזמנו בעיבוד. במקרה כזה אנו ממליצים לפתוח את התמונה המקורית מחדש, ולחזור על תהליך העיבוד, הפעם – כשאנו יודעים טוב יותר לאיזה תוצאה אנו שואפים.

את הכתבה כתבו דקל מועלם ותומר יפה, מחברי הספר “עיבוד תמונה בפוטושופ”

לרכישת הספר 

 

מאמר קודםדז’ה-וו טום
מאמר הבאראיון עם המאיירת ליאת ברקן
דקל מועלם, מרצה של תוכנות אדובי (Adobe) זה כ-20 שנה. מומחה ומרצה מוסמך של אדובי לפוטושופ, אילוסטרייטור ואינדיזיין. כמו כן מדריך עיצוב אתרי אינטרנט, עיצוב לסמארטפונים, אינדיזיין אינטראקטיבי, לייטרום ועוד. שותף לכתיבה של למעלה מעשרה ספרי הדרכה בתחומי עיצוב האתרים והגרפיקה הממוחשבת. לאחרונה הוציא לאור בשיתוף עם הצלם תומר יפה את הספר: "ספר פוטושופ בעברית".
תגובות פייסבוק

השאר תגובה

Please enter your comment!
Please enter your name here