ספרי קצת על עצמך, מאיפה את, איפה למדת, איפה את עובדת?

אני מאיירת, מעצבת גרפית ומרצה. מאיירת ומעצבת עבור ספרות, עיתונות, בולים, משחקים, קמפיינים, מיתוג ואפליקציות. ירושלמית – גם זה חלק מהזהות שלי. אני מאוהבת במקצוע שלי, ״וורקהוליק״ אמיתית, ומתנהלת יותר כאמנית מאשר כבעלת עסק (טוב, אף אחד לא מושלם).

אני עובדת בסטודיו באיזור התעשייה תלפיות, איזור שמתפתח בצורה מדהימה בשנים האחרונות ופועלים בו מעצבים, יזמים, סטארט-אפים ואמנים ירושלמים רבים. יחד איתי עובדים בסטודיו עוד מעצבת, ושני אדריכלים. תמהיל מצוין בשבילי, רעש הרקע היצירתי שרוחש שם עושה טוב.

אחרי שלמדתי תקשורת חזותית, המשכתי ללימודי תואר שני בעיצוב תעשייתי עיצוב בבצלאל. זו היתה החלטה מצוינת שחשפה אותי לתחומי עיצוב נוספים ומאתגרים ויצרה נט-וורקינג רחב עם מגוון אנשי מקצוע בתחומי העיצוב.

במקביל לעבודתי בסטודיו, אני מרצה במכינת בצלאל. שם אני פוגשת חבר׳ה צעירים, רגע לפני תחילת דרכם האקדמית, בנקודה הקריטית של הבחירה בתחום המקצועי המדויק והנכון ביותר עבורם. העבודה איתם כוללת תהליך של בירור זהות מקצועית ואמנותי, יצירת תיק עבודות ושיח רחב על תקשורת חזותית על מגוון תחומיה.

אני מרצה גם במכללות – מעבירה סדנאות וקורסים באיור דיגיטלי. חלק מהסדנאות מתקיימות במכללות חרדיות, מה שמאפשר מפגש מרתק עם נשים אדוקות אך לא פחות מכך מוכשרות ויוצרות על אף שלא תמיד קל.

איפה אנחנו תופסים אותך עכשיו?

האמת, בשלבי חזרה לעבודה אחרי חופשת לידה מתוקה במיוחד. אחרי שבני נולד, הרגשתי צורך עמוק להתנתק לפרק זמן מסוים מהמרוץ המטורף של להיות אמן ומעצב עצמאי. הדד-ליינים, הלקוחות, הצורך להמציא מחדש את הגלגל בכל פעם. צריך גם הפסקות מבורכות כאלה. זה ממלא מצברים. ומאפשר לחדד את המבט ולהבחין בדברים שלא מספיקים לראות כשנמצאים בתוך המרוץ.

איור ועיצוב כריכת ספר שיצא לאור בארה״ב – Sing Along Alef-Bet

מתי הבנת שאת רוצה להיות מאיירת/מעצבת?

שאלה מעולה. מגיל צעיר (בגן חובה וביסודי) אני זוכרת שהתחלתי להבין שיש לי משהו שונה. הציורים שציירתי משכו תשומת לב. הבנתי זאת גם בהמשך התבגרותי, העדפתי לשבת שעות לצייר, לצייר לצייר עד שהגעתי לדמות המדויקת שראיתי בעיני רוחי. לא פעם זה עלה לי גם בדמעות.

על מקצוע העיצוב ואיך הוא משלים את מקצוע האיור – למדתי רק בהמשך כשנחשפתי לתחום. והעיצוב פתח לי עולם שלם, זויות נוספות שמשלימות מבחינתי את העולם האיורי. כשאני מעצבת בול למשל, זה מתבטא בחיפוש אחר השילוב הנכון ביותר בין הדימוי לבין הטיפוגרפיה שמשלימה אותו.

איור ועיצוב בול יום הזיכרון 2015

מי השפיעו ומשפיעים בימים אלו על עבודתך?

מילדות – אהבתי מאוד את הצייר יוסי שטרן. זה עם היד הקלה, איורי הדיו המהירים ומשיכת המכחול הוירטואוזית שלו. גם את הצייר שמוליק כץ. ובאמת עד היום איורי הדיו שלי, שאיתם התחלתי את הקריירה מתכתבים עם הסגנון הזה, אני חושבת.

בשלב מאוחר יותר, התחלתי להתאהב בקולאז׳ וברדי-מייד. אמנים כמו חנוך פיבן, איה גורדון-נוי ושרה פאנלי האיטלקייה-בריטית (Sara Fanelli) הפכו להיות מקור השראה עבורי. זה היה משב רוח מרענן, לקחת חפצים, קרעי נייר, להתיז דיו וגואש, ולראות לאן כל זה לוקח אותי ואיזה איור יוולד משם. עוד מאייר שמהווה השראה עבורי הוא אסף בן-הרוש, יש ביצירה שלו שילוב מופלא של חדות ומסר ועיבוד עם טקסטורה חמה ואותנטית.

איור שפורסם בעיתון ״נשים״ – מלכודת הפייסבוק

איך פיתחת את הסגנון שלך? האם הוא עבר שינויים במהלך השנים?

בתחילת הדרך עבדתי בעיקר עם ציפורן ודיו, וטושים של פנטון. כמו פעם. הכל ידני. בהמשך כשהתמקצעתי, התאהבתי במדיום הדיגיטלי. התחלתי לעבוד עם וואקום. ויחד עם זה גם הגיע המיצוי של הטכניקה שבקלות רבה מידי משטיחה את היצירה.

התחלתי לחפש שוב, לחקור ולעשות ניסיונות שונים לשלב בין מדיה דיגיטלית ליצירה פיסית. לסרוק המון חומרים, לשלב ניירות, קרטונים, בדים, כפתורים ומה לא, ללמוד להכין בעצמי מברשות אישיות שלי לתוכנות הגרפיות (פוטושופ ואילוסטרייטור), ועוד. זה האתגר בעיני. לדעת להתחדש ולחפש.

איור רובוט עבור אפליקציית PuppetMaster

איך את מתמודדת עם תקופות נטולות השראה?

לא פשוט לעבוד במקצוע שדורש יצירתיות יום יום, רעיונות טובים וביצוע לא פחות ייחודי ושונה. שלא לדבר על הדרישות והפידבקים מהלקוח. אז כן, זה אתגר.

פעם קראתי עצה למעצבים שאהבתי בעניין הזה: אם מונחת לך על השולחן רק ספרות מקצועית, ואתה קורא רק בלוגים שרלוונטים למקצוע שלך – אתה בבעיה. כלומר, צריך גם לשאוב מהתרבות מסביב – ספרות, מוסיקה, קולנוע, מוזיאונים – השראה רחבה יותר. לא רק לצרוך ולנתב הכל רק לתועלת מקצועית נטו. לגבי מקורות ההשראה שלי, במישור הוירטואלי אני מאוד מחוברת לפינטרסט ובמישור הפיסי – למוזיאון ישראל.

איור מפת ירושלים – פורסם בעיתון ג׳רוזלם פוסט

על מה את עובדת בימים אלו?

השבוע מתפרסם בול שעיצבתי בנושא 100 שנה לתיאטרון הבימה, ובקנה נמצאים שני ספרים שייצאו לאור בקרוב. פרטים בהמשך.

איזו עצה היית נותנת למאיירים ומעצבים בתחילת דרכם?

עצה שגם אני קיבלתי – ומעבירה הלאה: כדאי להתנסות בחומרים שונים וללמוד טכניקות עבודה חדשות. לא להתמכר רק לדיגיטלי. לצלול ולחוות טכניקות איור מסורתיות. הדפס, קולאז׳, צבעי מים ודיו ועוד עד כמה שאפשר. פתאום תגלו על עצמכם ועל היצירה שלכם דברים חדשים. אבל יחד עם זאת, בד בבד, לגבש סגנון ייחודי, מזוהה ואישי. טביעת אצבע שהיא רק שלכם.

איור רגע חורפי – סקיצה מהירה

איפה את רואה את עצמך בעוד 5 שנים?

להמשיך להתפתח בסטודיו עם אופי ״בוטיקי״ עם עבודות ייחודיות, ולשאוף להתקדם גם בעולם האמנות – ליצור ולצייר לא רק עבור פרויקטים ולקוחות אלא עבור תערוכות. במקביל, להמשיך ללמד ולהתקדם בעולם האקדמי.

 

שאלון SNAP

בוקר או לילה – שניהם. וורקהוליק כבר אמרנו? אבל האמת שיותר בוקר.

מק או פי.סי. – מק. ברור.

וואטסאפ או שיחת טלפון – בשעות העבודה – וואטסאפ. כשאני בתוך העבודה אני מרוכזת כל כך שלפעמים אני לא שומעת ממילא את הצלצול. אבל הודעות בודקת מידי פעם.

סטטיק או בן אל – סטטיק. לא יודעת למה.

 

 

 

 

 

 

 

 

תגובות פייסבוק

הערה 1

השאר תגובה

Please enter your comment!
Please enter your name here