כאשר זה מגיע לטכנולוגיה, לא פעם ה- Time To Market משפיע מאד על הצלחת המוצר. הצלחת להיות ראשון ולהגיע למספר משתמשים רב? רוב הסיכויים שאם המוצר טוב תצליח להישאר בטופ. הסיבה לרוב היא שאנשים שמתרגלים למוצר מסוים יתקשו לעבור למוצר החדש ללא סיבה ממש טובה, אלא אם כן תהליך המעבר יהיה פשוט וקל.

עלויות המעבר, או Cost Of Transition בלעז, הם נושא חשוב מאוד לכל מנהל מוצר או מעצב UX שמופקד על מוצר שאמור להתחרות במוצר קיים. עלויות המעבר הן העלויות הכספיות, ולא רק, שצריך להוציא על מנת לעבור מטכנולוגיה אחת לאחרת. לפני כ-10 שנים השתתפתי בפרויקט מעבר מקווארק אקספרס לאינדזיין של קבוצת ידיעות אחרונות. המעבר היה יקר מאד, לא רק בגלל  נושא העלויות התוכנה והחומרה אלא גם ההדרכות והליווי המקצועי שהפכו את הפרויקט לארוך ויקר.

אם כן, מעצב UX שיצליח להוריד את עלויות המעבר, למעשה יעזור למוצר להתחבב על האנשים הכי חשובים, אנשים שכבר משתמשים במוצר דומה ואולי מעוניינים לעבור. כל עוד עלויות המעבר לא יהיו גבוהות מידי.

לא רק זאת, ישנו אינטרס חברתי מובהק שיהיו כמה שיותר פתרונות בשוק למוצרים שונים, זה מאפשר להוריד עלויות של מוצרים וגם מונע מונופולים, הורדת עלויות המעבר הן אחת מהסיבות שלא ניתנה הגנת זכויות יוצרים לממשקי משתמש של תוכנות למשל.

בעודי עובד על קמפיין די גדול במערכת הפרסום של גוגל (אחד מהממשקים הגרועים לדעתי) נתבקשתי להעתיק את הקמפיין גם לבינג. בינג למי שלא יודע (ויש כאלו שלא יודעים) הוא מנוע החיפוש של מייקרוסופט ששם לו למטרה להתחרות במנוע החיפוש החזק בעולם של גוגל, אמנם לא בהצלחה מזהירה אבל מי שמתעסק בפרסום במנועי חיפוש ובעיקר עם לקוחות מארה”ב יודע שיש לא מעט הזדמנויות שמנוע החיפוש של בינג נותן.

יש לנו כאן מקרה קלאסי של מוצר חדש יותר, המתחרה במוצר מוביל בשוק עם שוק גדול של משתמשים אדוקים, שלמעשה מתפרנסים מכלי הפרסום של מנוע החיפוש. מנהלי בינג היו צריכים לחשוב טוב מאד איך הם מושכים את המפרסמים הנאמנים של גוגל לעבור לפרסם במנוע הפרסום החדש והלא מאוד פופולארי שלהם. אחד מהדברים הגאוניים שהם עשו בעיניי, הוא להוריד את עלויות המעבר למינימום הנדרש. וזה עבד.

בינג הבינו כי במקרה הטוב הם יזנבו במפלצת החיפוש של גוגל, ולכן לא ניסו לעשות מהפכות אלא להתקרב כמה שיותר למקור ואולי לשנות במעט. הצעד מבריק שהם עשו לטובת המפרסמים היה האפשרות לייבא את כל הקמפיינים שעליהם עמלו קשה מאד (מדובר בשעות רבות מאד של עבודה לפעמים), ממערכת הפרסום של גוגל לזאת של בינג.

לשם כך בנו בינג ממשק העברה נוח ופשוט, המאפשר ב-3 שלבים קצרים ובנויים היטב לייבא את הקמפיינים מפלטפורמה אחת לאחרת ובכך לזכות בנתח שוק. אם היו מקשים על המעבר אליהם (למשל היו מכריחים לבנות את הקמפיינים מחדש בפלטפורמה שלהם) הם לעולם לא היו זוכים בו. כמובן שאפשר היה לשפר את חוויית המשתמש פלאים, אבל גם עכשיו התהליך הוא קל וברור.

שלב ראשון

בוחרים את אפשרות הייבוא מחשבונות הפרסום של גוגל:

שלב שני

נפתח חלון עם אפשרויות רבות לייבוא, זה אולי נראה קצת עמוס אבל כל אפשרות בחירה שנמצאת בעמוד הזה היא בדיוק מה שצריך על מנת לעשות את המעבר חלק ויעיל.

שלב שלישי

שהוא לדעתי המבריק ביותר בכל מסכי המעבר, הוא אפשרויות הסינכרון. מכיוון שלרוב יעשו שינויים בקמפיין בפלטפורמה המובילה של גוגל הרי שמפתחי בינג מאפשרים למפרסם לבחור כל כמה זמן הקמפיין שנמצא בבינג יסתנכרן עם הקמפיין שנמצא בגוגל: האם פעם ביום, פעם בשבוע או פעם בחודש. כלומר גם את שלושת הקליקים שהמשתמש היה צריך לעשות הצליחו לחסוך.

הדוגמא של בינג היא טובה מאד לדעתי מכיוון שיש פה כאמור מוצר שמתחרה מול מוביל מאד חזק בקטגוריה, כמעט ברמת מונופול. מדובר במוצר טכני מאד שהוא גם במקרה כלי שמגלגל המון מיליארדים של דולרים בשנה. האתגר של מעצבי ה-UX ומנהלי המוצר היה לנסות ולהוות אלטרנטיבה שהמעבר אליה הוא זול מאד כלכלית ובזמן. לדעתי הם הצליחו, ומהניסיון שלי פשטות המעבר הצליחה להביא להם נתח שוק ששווה הרבה מאד כסף.

הרבה מאד פעמים מוצרי Challenger, כלומר מוצרים שמנסים לאיים על המוביל בשוק, מנסים לגנוב משתמשים בפרסום יקר ובכל מיני טריקים שיווקים. אולם הפתרון לדעתי הוא בכלל לאפשר מעבר מהיר של המשתמשים לפלטפורמה החדשה. בעוד סנאפ צ’אט מתרסקת בבורסה ומפסידה לפייסבוק/אינסטגרם שהעתיקו ממנה את ממשק ה Stories, היא צריכה היתה ללכת על מהלך המאפשר לה להעביר את הפיד של פייסבוק + החברים לתוך סנאפ צ’אט (אני לא נכנס לכל נושא קהלי היעד השונים וכו’). אם הם יצליחו לעשות את המעבר בפשטות ויעילות אולי גם הם יצליחו בקרב הנראה אבוד מראש.

 

מאמר קודםרקוויאם למוות ידוע מראש
מאמר הבאScrum: The Art of Doing Twice the Work in Half the Time – ביקורת ספר
20 שנות ניסיון בנושאי דפוס ומדיה דיגיטלית. הרצה בעבר בויצו, שנקר ובצלאל. ניהל את תחומי התוכנות הדיגיטליות וחוויית המשתמש במכללות שונות. יזם בתחומים שונים בעולם הדיגיטל, ממדיה ועד פיתוח מיצגים למוזיאונים ומרכזי מבקרים בישראל ובעולם. עוסק באיפיון, ניהול פרויקטים דיגיטליים פרסום באינטרנט ומסחר אלקטרוני. בין לקוחותיו חברות מובילות וסטראטאפים מתחילים. אם אתם מתקשים להירדם בלילה, אל תוותרו על עותק מספרו: ״מתחם ההגנה הקיים והראוי לחוויית משתמש של תוכנות מחשב״. https://goo.gl/GjRN8R
תגובות פייסבוק

השאר תגובה

Please enter your comment!
Please enter your name here